במלחמת “חרבות ברזל” אנשים רבים מצאו את עצמם דואגים. דואגים ממה שהיה וממה שעתיד להיות. מתי מדובר בטרדות יומיומיות ומתי בדאגנות יתר? מהי דאגנות יתר ואיך נאבחן אותה? המשיכו לקרוא!
דאגנות יתר, הידועה גם בשם “הפרעת חרדה כללית” (GAD – Generalized anxiety disorder), היא מצב נפשי נפוץ המאופיין בדאגות וחששות מוגזמים ומתמשכים לגבי מגוון רחב של נושאים. אנשים הסובלים מדאגנות יתר נוטים לחוות תחושת חרדה ודאגה בלתי פוסקת, גם כאשר אין סיבה אובייקטיבית לדאגה.
המאפיינים של דאגנות יתר
- דאגות מוגזמות ומתמשכות: אנשים הסובלים מדאגנות יתר נוטים לדאוג לגבי כל דבר, החל מדברים קטנים וחסרי חשיבות ועד לנושאים משמעותיים יותר כמו בריאות, כספים, עבודה, יחסים (כדאי לקרוא בהקשר זה את המאמר על חשיבת יתר בזוגיות) ועוד.
- קושי בשליטה בדאגות: ניסיונות לדחוק את הדאגות או להימנע מהן גורמים לרוב להגברתן.
- תסמינים פיזיים: דאגנות יתר יכולה להתבטא גם בתסמינים פיזיים כמו קשיי שינה, עייפות, כאבי ראש, לחץ בחזה, דופק מהיר, קשיי ריכוז ועוד.
- פגיעה בתפקוד היומיומי: דאגנות יתר עלולה להשפיע משמעותית על איכות החיים ועל התפקוד היומיומי. אנשים הסובלים מההפרעה עשויים להתקשות להתרכז בעבודה או בלימודים, להימנע מפעילויות חברתיות, ולחוות קשיים בזוגיות ובמערכות יחסים אחרות.
הגורמים לדאגנות יתר
הגורמים לדאגנות יתר אינם ידועים במלואם, אך ייתכן שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. גורמי סיכון אפשריים כוללים:
- היסטוריה משפחתית: נטייה לדאגנות יתר עשויה להיות תורשתית.
- אירועים טראומטיים: חוויות קשות כמו התעללות, פגיעה או אסון טבע עלולות להגביר את הסיכון לפתח דאגנות יתר.
- לחץ: לחץ ממושך בעבודה, בבית או בלימודים יכול להוביל להתפתחות דאגנות יתר.
- נטייה לחרדה: אנשים הסובלים מנטייה לחרדה נוטים יותר לפתח דאגנות יתר.
- אישיות פרפקציוניסטית: אנשים פרפקציוניסטיים נוטים לדאוג רבות לגבי ביצועיהם ולדרוש מעצמם יותר מדי.
טיפול בדאגנות יתר
הטיפול בדאגנות יתר הוא בדרך כלל יעיל מאוד. קיימות מספר גישות טיפוליות מוכחות, ביניהן:
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): טיפול זה מתמקד בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים התורמים לדאגנות יתר.
- טיפול תרופתי: תרופות נוגדות חרדה עשויות להקל על תסמינים פיזיים כמו חרדה, נדודי שינה ומתיחות שרירים. צריך להתייעץ כמובן עם איש מקצוע.
- טכניקות הרפיה: טכניקות כמו נשימות עמוקות, תרגול מדיטציית מיינדפולנס, מדיטציה או יוגה יכולות לסייע בהפחתת חרדה ומתח.
- שינויים באורח החיים: הקפדה על פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת ותזונה נכונה יכולה לתרום לשיפור מצב הרוח ולהפחתת חרדה.
חשוב לפנות לעזרה מקצועית אם אתם סובלים מדאגנות יתר. טיפול נכון יכול לסייע לכם להתגבר על הדאגות, לשפר את איכות חייכם ולחיות חיים בריאים ומספקים יותר.
*המאמר סוקר את הנושא ולא מחליף טיפול או עזרה מקצועית.
שאלות ותשובות
איך אני יודע אם אני סובל/ת מדאגנות יתר?
אם אתם חווים דאגות וחששות מוגזמים ומתמשכים לגבי מגוון רחב של נושאים, גם כאשר אין כביכול סיבה “מוצדקת” אלא חששות תמידיות מכל דבר, חושבים מחשבות שליליות ומדמיינים את התסריט ה”נורא” בכל סיטואציה.
איך אני יודע אם אני סובל מדאגנות יתר?
אם אתם חווים דאגות וחששות מוגזמים ומתמשכים לגבי מגוון רחב של נושאים, קשיים בשליטה בדאגות, תסמינים פיזיים כמו קשיי שינה, עייפות, כאבי ראש, לחץ בחזה, דופק מהיר, קשיי ריכוז ועוד, ופגיעה בתפקוד היומיומי, ייתכן שאתם סובלים מדאגנות יתר. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי לצורך אבחון מדויק.
מה ההבדל בין דאגנות יתר לבין פחד?
כל אדם חווה פחד מפעם לפעם, וזהו רגש טבעי ובריא. עם זאת, דאגנות יתר מאופיינת בחומרתה, בעקביותה ובהשפעתה השלילית על איכות החיים. אנשים הסובלים מדאגנות יתר נוטים לדאוג לאורך זמן, גם כאשר אין סיבה אובייקטיבית לדאגה, וקשה להם לשלוט במחשבותיהם ובדאגותיהם.
האם דאגנות יתר יכולה להוביל להפרעות נפשיות אחרות?
כן, דאגנות יתר עלולה להגביר את הסיכון לפתח הפרעות נפשיות אחרות.